אני מאמינה

אשדוד שלנו יורדת בכל שנה מקום במדד היציבות הפיננסית. בכל שנה יש לעיר פחות כסף להשקיע בתושבים! בשנת 2022 – אשדוד כבר במקום ה- 17 (אשקלון – 10). לפי מדד איכות החיים של הלמ"ס – אשדוד מקבלת ציון נמוך (אשקלון – ציון גבוה)

בתחבורה – אנחנו מקום ראשון בחוסר שביעות רצון בארץ. בפשיעה – אשדוד במקום ה- 8 בפשיעה לפי נתוני משטרת ישראל. אשדוד סובלת מההגירה השלילית הגבוהה בין הערים בישראל בחישוב לפי נפש. כ- 7,000 תושבים עוזבים את אשדוד בכל שנה! אשדוד היא גם אחת הערים שהכי קשה לקנות בה דירה. מאז 2017 – ניתנו היתרים רק ל- 4,500 דירות (באשקלון – 11,000), ופרויקטים של התחדשות עירונית – תקועים במשך שנים.

וחמור מכל – אשדודים רבים מרגישים שינוי בצביון העיר. שכבר פחות נעים כאן. שהמנהיגות בעיר דואגת רק לחלק מהקהילות בעיר. בשנים האחרונות אני רואה אשדודים שכבר הרימו ידיים. שמבינים שהגענו לקו האדום!

אסור שזה יקרה. אסור שבשום אופן שאשדוד תסבול ממה שקרה לטבריה, עיר שפעם הייתה פנינה תיירותית והיום היא מוזנחת ואיש לא מתעניין בה. אני לא מוכנה שבעוד כמה שנים הילדים שלי יהיו חלק מהאלפים שעוזבים בכל שנה ואני מתכוונת להילחם על זה! אם לא נתעורר כבר היום, נהיה עיר שאף אחד לא רוצה לבוא אליה.

אני יוצאת למסע הזה באמונה שלמה, אני יודעת מה צריך לעשות בעיר שלנו כדי שאתם תהיו מרוצים. כי אין לנו עוד אשדוד. אני יוצאת למסע הזה באמונה שלמה ומתכוונת להיות ראשת העיר הבאה של אשדוד.